עין טובה
ועין רעה
עין מוגדלת
אישון מסתתר תחת קפלי אימה
בני אנוש נסוגים מפני
מכוניות מרעימות עשן ,
ואני מביטה נכוחה
כתמים של כעס
מעבים עדשת משקף כפולה
לחישות של מכשפה
חותרות על פני העור המוטרד
ושם מתחת למצעים שוכבת בת בריתי הקטנטנה
חיתולי הבד שלה מהודקים בסיכת ביטחון מבריקה
אימא היא נואקת מתוך שינה
אימא
ועין טובה מתעכבת
עוד רגע, עוד דקה
ועוד דקה
חלפה.
ישר ללב, אביטל.
תודה ענת.
תמצית ההורות
וגם הילדות , לא?
תודה כל קריאתך גיורא.
נהדר!
שיר רגיש ואמיתי, שהעין הטובה תמיד תלווה במבט של חמלה ואור
תודה לכן סבינה וחנה. הרבה אור.